שמירה על בטיחותם של תנורי אינפרא-אדום בחדר האמבטיה
התקנת תנור אינפרא-אדום בחדר אמבטיה דורשת שיקול זהיר. יש שם אדי מים וטיפות מים שעלולות לפגוע בתנור – דבר שהופך את התנור הרגיל למוליך חשמלי. זה לא טוב. כדי לשמור על בטיחות, אנו מתמקדים בשלושה דברים עיקריים: החיבורים, הבידוד והחיבור לקרקע. התמודדות עם הלחות בחדר אמבטיה לח, הלחות לא נשארת במקומה – היא נדבקת לפני התנור. זה יוצר שכבה דקה של מוליך חשמלי, שעלולה לגרום לקצרים. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי בידוד איכותיים ובחומרי סיליקון בנקודות החיבור. חומרים אלו נשארים חזקים גם כשהם רטובים. אנו לא מסתפקים בסטנדרטים הבסיסיים – אנו עולים עליהם. המטרה פשוטה: לשמור על החשמל בתוך התנור ולהרחיק אותו מהמעטפת החיצונית. סגירת החריצים אזור הסכנה האמיתי הוא בנקודה שבה החוטים נפגשים עם התנור. שם בדרך כלל קורים תקלות. חומרי גומי זולים לא יספיקו. במקום זאת, אנו משתמשים בחומרי אפוקסי או חומרי סיליקון כדי למנוע את הלחות. זה מונע את התופעה שבה המים זורמים לאורך החוטים וחודרים לתוך התנור. אנו לא רוצים זאת. החלק הקשה: חום מול בידוד הבעיה היא שחיבורים חזקים מאוד טובים למניעת חדירת מים, אך תנורי אינפרא-אדום מתרחבים ומצטמצמים כשהם מתחממים או מתקררים. אם נחבר את החלקים בין הזכוכית למתכת בצורה חזקה מדי, הצינור הקוורץ עלול להישבר תחת הלחץ. זו בעיה גדולה. לכן, אנו משתמשים בחומרי סיליקון גמישים שיכולים להתאים את עצמם לתנור, ובכך למנוע את חדירת המים מבלי לשבור את הזכוכית. רק תזכרו: ודאו שיש מספיק אוורור במעטפת התנור. אם תכלאו את כל החום בתוך המעטפת, ייווצרו טיפות מים בתוכה, וכך כל חומרי הבידוד יהיו חסרי תועלת. וכמובן, אנו מחברים את המעטפת החיצונית לקרקע. זו האמצעי הבטוח ביותר. אם החיבורים יישברו, ה-GFCI יפעל מיד. פשוט, בטוח ויעיל.