למה החימום החיצוני שלכם באמת נהרס (ואיך אנחנו מתקנים זאת)
כשאנשים מדברים על הגנה מפני מים של חימום אינפרא-אדום לשימוש חיצוני, הם בדרך כלל מתמקדים במעטפת החיצונית של המכשיר. אך זה לא המקום שבו נוצרות הבעיות האמיתיות. הבעיות האמיתיות נוצרות בנקודת החיבור – בדיוק שם, בה החוטים החשמליים מחוברים לרכיב החימום.
אם אתם מסתכלים על מכשיר בעל דרגת הגנה IP65, אותה נקודה חשופה לגשם, ללחות ולשינויים קיצוניים בטמפרטורה.
בעיית “הנשימה”
רוב החימומים שנמצאים בשוק משתמשים רק בקצת דבק או בחומרי סיליקון פשוטים. למען האמת? זו דרך מצוינת לגרום לכישלון של המכשיר.
כשהחימום פועל ונכבה, החוטים מתרחבים ומתכווצים. זה כמו שהמכשיר “נושם”. עם הזמן, תנועות אלו יוצרות סדקים זעירים בחומרי האטימה. כשקצת לחות חודרת לשם, היא פוגעת בחוטים החשמליים וגורמת לתגובה שרשרתית. כתוצאה מכך נוצרת חמצון, ולבסוף – המכשיר נהרס.
אנחנו עושים זאת אחרת. אנחנו משתמשים בחומרי אטימה עמידים בפני טמפרטורות גבוהות, ובחומרי אטימה דו-שכבתיים, כדי למנוע את חדירת הלחות. כך החומרים האלו לא נשברים, והמכשיר נשאר תקין.
בעיית החומרים של דרגת “קבלנים”
תראו הרבה חימומים מדרגת “קבלנים” שמשתמשים בחומרי אטימה רגילים. ביום הראשון זה נראה בסדר. אך כשמדובר בטמפרטורות של מעל 200°C, הפלסטיק נהרס. הוא מתכווץ ונפרד מהחיבורים. כדי למנוע זאת, אנחנו משתמשים בחומרי אטימה עמידים כמו סיליקון או פלואורופולימרים. הם לא נמסים ולא זזים.
חיסרון קטן
יש כמובן חיסרון אחד: מכיוון שחומרי האטימה שלנו כל כך עמידים, החוטים נעשים קצת קשיחים יותר. אי אפשר לכופף אותם בזוויות חדות כמו עם חוטים רגילים. אם עושים זאת, עלולים לגרום לשבירת חומרי האטימה.
וודאו שיש מעט מרווח בחוטים. אל תמתחו אותם יותר מדי.
בסופו של דבר, חומרי האטימה האיכותיים משנים הכל. הם הופכים את המכשיר ממכשיר שעלול להיהרס בחורף למכשיר שיכול לעמוד בתנאי מזג האוויר הקיצוניים במשך 5 שנים.